Data survival – backup the right way

פורסם ב- 14/01/2016

מה עליי להביא בחשבון בעת הקמת מערכת גיבוי

1) היכן ממוקם המידע?
2) האם המדיה בה מאוחסן המידע משמשת גם כחלק ממערך הגיבוי?
3) מהי שיטת הגיבוי המתאימה ביותר עבורי?
4) חומרה – איזה ציוד הוא ייעודי לטובת גיבוי (שרת, כונן NAS, כוננים קשיחים)?
5) שירותי ענן – איזה שירות הכי טוב בשבילי (AWS, DropBOX, אחר…)?
6) תקציב – מהו סכום ההשקעה הכדאי?
7) תכנית עבודה – האם יש בידי תכנון מפורט של הציוד והטכנולוגיות שישמשו את מערכת הגיבוי.

 כללים מנחים

נתחיל מהסוף, אין תקציב מינימאלי לטובת גיבוי, ככל שיכולת הגיבוי תגדל, כך שרידות המידע תהיה אמינה יותר. המידע השמור, בכלל מערך המחשוב המשרדי, הוא יקר ערך, אם מידע אובד כל סכום שהוא יהיה שווה את ההשקעה בכדי שנוכל להחזיר אותו. לכן ככל שנרבה ונפזר את הגיבוי על פני טכנולוגיות שונות כך יגדלו סיכויי השרידות של המידע.
שיטת הגיבוי המומלצת ביותר היא למעשה עירוב של מספר טכנולוגיות:
I. יתירות למידע פעיל – הגדרת כפילות (Mirror) בין הכונן הפעיל לכונן נוסף בעל נפח זהה. פתרון זה יעיל עבור שרידות מידית, במצב שבו הכונן הפעיל הושבת, הפעילות במשרד לא נעצרת מאחר והכונן המשני ”עולה“ מיד ומתנהג ככונן ראשי.
II. גיבוי משרדי (On Premises) – זהו למעשה התקן גיבוי ייעודי. התקן זה בא במספר תצורות חומרה (כונן, שרת) ותפקידו במערך הגיבוי הוא בהעתקה וסנכרון המידע אל מול הכונן הראשי. אמינות ההתקן תלויה בדגם/יצרן והדיסקים הקשיחים המותקנים בו.
III. שירותי ענן – ישנן חברות אחסון מידע רבות גם בארץ וגם בחו“ל. בהתקשרות עם חברה כזאת יש להבין היטב את רמת השירות הניתנת (נפח אחסון, סוג השרת, כמות ליבות המעבד והזיכרון, רוחב הפס לתקשורת). חברות אלו מתמחרות את עלות האחסון בפרמטרים שונים הכוללים את גודל האחסון ונפח רוחב הפס הנדרש להורדת והעלאת מידע.

* במידה ומדובר בנפחי מידע עד 5TB±, אפשר להשתמש בשירותי DropBox, GoogleDrive וכיו“ב.
* בנפחים גדולים יותר יש לבחון שירותי אחסון ייעודיים ולהתקשר מול ספקים או חברות מתמחות.

 למה כל-כך הרבה גיבויים?

כפי שנאמר קודם ”אם מידע אובד כל סכום שהוא יהיה שווה את ההשקעה בכדי שנוכל להחזיר אותו“.
להלן מקרה שבו בגלל חוסר מחשבה והבנה בארכיטקטורת גיבויים כמעט ואבד כל המידע במשרד.

חברת מחשבים ייעודית לצרכנים פרטיים ומשקי בית, מכרה ציוד גיבוי ביתי למשרד. במהלך השנה הראשונה, כל עוד הציוד חדש, הכול, לכאורה, עבד תקין. חשוב להדגיש שמדובר בכונן ראשי האוגר את המידע הפעיל במשרד, כלומר שמירת הקבצים ופתיחתם נעשית בו. לאחר כשנה ארעה תקלה באחד מהכוננים הקשיחים הראשיים, התקלה גרמה לעצירת הכונן הראשי ולמעשה לחסימת הגישה לכלל המידע במשרד, במילים אחרות כלל המידע אבד, למשך פרק זמן, עד לפתרון הבעיה. בבדיקה לאחר תיקון התקלה התגלה:

1) כונן הגיבוי, על-פי דברי מרכז התמיכה של היצרן, אינו אמין כלל ולא ייעודי לצרכים משרדיים.
2) הדיסקים הקשיחים שהותקנו בו הינם עבור שימוש במחשב אישי ואינם מתאימים לעומסים הקיימים במערכות גיבוי.
3) ארכיטקטורת הגיבויים שהותקנה לא הייתה נכונה, לא הוגדרה כפילות (Mirror), מה שגרם לעצירת העבודה במשרד. אם הייתה מוגדרת כפילות כונן הגיבוי המשני היה ”עולה“ מיד ומאפשר המשכיות שוטפת בעבודה.

המסקנה העיקרית ממקרה זה היא שעל בעלי המשרד לוודא שהמוצר שאותו רכשו אכן אמור לשמש את המטרה לשמה נרכש ושהוא ייעודי לסביבת העבודה הקיימת.
הדרך הטובה ביותר בכדי לוודא את התאמת הציוד לייעודו המשרדי, היא להתקשר למרכז התמיכה של יצרן החומרה ולשאול, שם יינתנו התשובות הכי אמינות, והסיוע הכי מקצועי בהתקנה והטמעה של המערכות במשרד, השתמשו בהם.

 לסיכום

קיימים אנשי מקצוע רבים בעולם ה-IT וכמו בכל דבר ישנם תחומי התמחות רבים שמכוונים לקהלי יעד שונים ונבדלים. תחום התיב“מ שונה מהותית מתחומי מחשוב אחרים, מוכרים יותר או מוכרים פחות. זה נכון שיש נקודות חפיפה רבות, אך גם יש שוני מהותי במערך מחשוב תומך תיב“מ.
הגיבויים במערכי מחשוב תומכי תיב“מ כמעט זהים לחלוטין לכל מערכת גיבוי אחרת, אך מנהל התיב“מ, בתכנון מערכת גיבוי, מביא בחשבון פרמטרים נוספים כמו ניהול קבצים, גיבוי רישיונות, זמני עבודה ועוד…
התייעצו עם מנהל התיב"מ הוא בעל המקצוע הכי מתאים לתכנון והקמה של מערכות גיבוי ייעודיות לסביבות התיב"מ.

במידה ועדיין אין לכם מנהל תיב"מ, צרו עימנו קשר לפגישת הכירות ללא התחייבות.